גנוב על הירח

דמיינו שאתם חיים בשנת 1969. אין טלפונים חכמים, אפילו לא סתם ניידים. כמעט אין טלפונים בכלל. גם לא מַחשבים בבתים. ודאי לא מחשבים ניידים או טבּלטים. גם טלוויזיה אין בכל בית, ולמי שיש – היא בשחור־לבן. נשמע משעמם למדי במושגים של ימינו. איך מתַקשרים? מה עושים בשעות הפנאי? ואז, בתוך כל ה"שיעמום" הזה, אנשים מתקבצים סביב הטלוויזיות היחידות ומכשירי הרדיו־טְרַנזיסטוֹר הגדולים ושומעים בחדשות: "בני אדם נחתו על הירח!" – עוד לא הִמציאו את האינטרנט, אבל אנשים נחתו על הירח, קולטים?

האנשים שחיו בשנת 1969 (ותשאלו את סבא וסבתא שלכם) ודאי חשבו שכעבור חמישים שנה כבר יהיו מושבות על הירח; וכמו שהם נוסעים באוטובוס לעבודה, כמעט בכזוֹ קלות יטוסו אנשים לירח. כי אם שני אנשים נחתו על הירח ב־1969, אז בעוד חמישים שנה ודאי יהיו שם בני אדם רבים.

והִנה אנחנו חמישים שנה אחר כך, ומה השתנה? לאחר שלוש שנים ו־12 אנשים בלבד שצעדו על הירח, הופסקו הטיסות המאוישות לירח, ואנשים לא נחתו עליו עוד מאז. מה קרה? איך זה שלפני חמישים שנה שיגרו אנשים לירח, ועם הטכנולוגיה של היום לא עושים זאת?

מתברר כי גם להתפתחות הטכנולוגית, שיכולה להגשים חלומות רבים, יש גבולות ומגבלות. עם זאת, חשוב להמשיך לחלום כי החלומות דוחפים אותנו קדימה, ליעדים הבאים. החלום הנוכחי של ישראל הוא להנחית חללית (לא מאוישת) על הירח בחודש מֵרץ הקרוב. האם הוא יתגשם? האם תעלה ישראל על מפת המדינות היחידות שנחתו על הירח? קרוב לוודאי שכן, ובקרוב מאוד נדע לבטח. מגליליאו צעיר אנו שולחים ברכת דרך צלחה!

כבכל שנה, גם השנה יוצא גיליון ינואר של גליליאו צעיר סמוך לשבוע החלל הישראלי ומוקדש להתפתחויות בתחום חקר החלל בעולם בכלל ובישראל בפרט, ולנושא השנתי – חמישים שנה לנחיתה הראשונה על הירח.

קריאה נעימה,
רוני לנגרמן־זיו, עורכת

מה בגיליון? גיליון שבוע החלל הישראלי

  • יעדים חדשים ומרגשים בתחום החלל בשנים הקרובות
  • ישראל מפתחת לוויינים נמוכי קומה
  • ספייס איי.אל – החללית הישראלית הראשונה לירח
  • מדוע לא שבו לירח מאז פרויקט אפולו?
  • האנשים הראשונים שנחתו על הירח – ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין
  • כיצד הירח משפיע על כדור הארץ ועל החיים בו?
  • הירח בתרבויות העולם העתיק ועד התרבות הפופולרית של ימינו

וגם: הזוכים בתחרות ההמצאות השנתית של גליליאו צעיר